בעקבות פרסום על בעיות בכשרות דגים שהתפרסמו לאחרונה. הרב ישראל מאיר לוינגר, אב"ד באזל וראש מ'אור הכשרות' מלבן את ההבדלים בין דג כשר לפסול.
היום ידוע הרבה על הדגים ובעיקר על אותם הדגים הנידוגים ומובאים אל שווקי המאכל. ידוע שיש דגים שהיו בקנה מידה גדול בימים עברו וכיום נמצאים בסכנת הכחדה. לכן נקבעו מכסות דיג במדינות שונות. כך מנסות הממשלות לשמור על אפשרויות הרביה של הדגים (לדוגמא דגההרינג).
יחד עם זאת,כמאמר הפסוק בתהילים "שם רמש אין מספר חיות קטנות עם גדולות", מספר מיני הדגים הקיימים בעולם לא ידוע עד היום. באקווריומים ובמוזיאונים לדגים ברחבי העולם ישנם אוספים המגיעים ליותר ממליון מיני דגים וכמעט בכל יום מתווספים מינים נוספים לרשימות.
גודל הדגים ודרך החיים שלהם שונה מאוד מדג לדג. יש דגים שגודלם אינו עולה על מספר מילימטרים ועדדגי ענק שמשקלם עד עשרות טונות.
הדגים חיים במים, אך גם סביבת חיותם אינה אחידה. ישנם דגי מים מתוקים החיים בנהרות ובאגמים. לעומתם ישנם דגים החיים דווקא במים מלוחים עד לריכוז מלח מסויים. כשריכוז המלח גדל, הדגים בורחים או מתים. כך נמצא למשל דגים בקצות ים המלח שבורחים תמיד שוב, ונשארים סמוך לשפך נהר הירדן, או לשפך נחלים ומעיינות מסביב.
במפה עתיקה שנמצאה בפסיפס בעיר מיד בא בעבר הירדן (העיר נזכרת בספר במדבר פרק כ"א), מסומן ים המלח בכניסת הדגים אליו ונדידתם חזרה לנהר הירדן.
הדגים זקוקים ללחץ מים מסויים ולכן הם חיים בשכבות מסויימות של הימים. דגי עומק הים אינם מסוגלים להגיע לחופים, ולהיפך: דגי החופים אינם יכולים לחיות במעמקי הים.
הדגים בדרך כלל ניזונים מדגים אחרים. הם טורפים דגים קטנים מהם. הדגים החיים בסביבת החופים אוכלים גם אצות וצמחי מים.
לדגים מנגנונים מעניינים להתגונן מפני האויבים. יש מהם שחיינים טובים ואפשרות ההתגוננות היא בבריחה. יש מהם שהם מותאמים בצבעם לרקע כהסוואה טבעית, שקיבלו מבורא העולם, ולכן הם אינם בולטים. יש מהם שקשקשיהם עבים וקשה לדג אחר לנגוס בהם.
מנגנונים אלו משתנים בהתאם לתנאים ולזמנים. יש דגים שהם בעלי קשקשים בצעירותם, הקשקשים נושרים במשך החיים, מכיון שהם נוטים להיות שחיינים טובים, והקשקשים מפריעים לדגים לשחות. בדגים אלה קשה למצוא בהם את הקשקשים בבגרותם. לעומת זאת ישנם דגים שנולדים ללא קשקשים, והללו גדלים בהם במהלך גדילתם והתבגרותם.
הרב לוינגר שליט"א
קישור לכתבה המלאה באתר לדעת >>